על ליסאן
המשימה שלנו
עמותת ליסאן-Lissan-لسان (לשון או שפה בערבית) פועלת מזה עשור לקידום שוויון מגדרי וחברתי בירושלים באמצעות הוראת עברית, מתוך הכרה בשפה כמשאב חיוני וזכות בסיסית. אנחנו שואפות לגשר על הפער הקיים בין מזרח למערב ירושלים דרך שיעורי עברית נגישים ומעשיים, המבוססים על הצרכים של נשים מירושלים המזרחית וקבוצות אוכלוסייה נוספות להן צורך מוגבר בשפה. הקורסים שלנו מספקים כישורי שפה הנחוצים להתמצאות במרחב הציבורי הירושלמי, ומאפשרים גישה למשאבים וזכויות, וכן הזדמנויות להשתלבות בשוק התעסוקה ובהשכלה גבוהה. בחזון שלנו ירושלים היא עיר דו לשונית, שהעברית והערבית נוכחות בה במרחב באופן שווה.
מה זה ליסאן?
משמעות המילה ליסאן בערבית היא "לשון" או "שפה". אנחנו מאמינות ששפה היא מרכיב יסודי בזהות ושצדק לשוני ונגישות לשפה הם מרכיבים הכרחיים ליצירת מרחב ציבורי מכבד ושוויוני, המאפשר לכל תושביו ותושבותיו להיות הם/ן עצמם/ן, לחיות את חייהם/ן באופן עצמאי וחופשי, ולקבל גישה מלאה למימוש זכויותיהם/ן.
.jpeg)
הסיפור שלנו
בשנת 2013 קבוצת נשים משכונת עיסאוויה שבמזרח ירושלים פנתה אל קבוצת סטודנטיות צעירות ממערב-ירושלים בחיפוש אחר לימודי עברית שיתאימו לצרכיהן הדחופים. נשים אלו מעיסאוויה התמודדו עם מחסום השפה על בסיס יומיומי— בהתמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית, בקבלת שירותים רפואיים, בניסיון למצוא עבודה ועוד. הן גם העידו כי היעדר היכולת לדבר עברית פגע בתחושת הביטחון העצמי שלהן וגרם לתלות שלהן באחרים.
כתוצאה מכך, התחלנו לקיים מפגשים שבועיים באופן לא רשמי, כדי ללמד וללמוד עברית. עם מספרן ההולך וגדל של המשתתפות, התחלנו לגייס מתנדבות נוספות ולאחר כשנה, בשיתוף פעולה עם המרכז הקהילתי בעיסאויה, הקמנו את הפרויקט ההתנדבותי "מדברות עברית- نتكلّم العبريّة". בעקבות דרישה גוברת להשתתפות בפרויקט וכן פניות מגורמים נוספים ממזרח וממערב ירושלים, שהביעו עניין בפעילותנו, ייסדנו בשנת 2015 את עמותת ליסאן- لسان.
מזה עשור, ליסאן מלמדת עברית אלפי נשים מירושלים המזרחית, ומספקת להן את הכלים השפתיים הנחוצים לקבלת שירותים חיוניים ולהתנהלות במרחב הציבורי דובר העברית. מה שהתחיל בכיתה של 18 תלמידות ו-2 מורות מתנדבות, הפך לימים ל-67 קבוצות, מעל ל-1300 תלמידות ו-60 מורות בשנה. אנחנו מפעילות קורסים ב-15 שכונות ומוקדים בירושלים המזרחית, ואף לוקחות חלק בהובלה של קבוצות חדשות לנשים בדואיות בנגב. בקהילה של ליסאן כ-60 מורות, רכזות ומתנדבות, יהודיות ופלסטיניות, עובדות ביחד מידי שנה כדי לקדם צדק לשוני ושוויון בירושלים. לליסאן רשת של למעלה מ-3,000 בוגרות, אשר הודות לעברית שרכשו בקורסים של ליסאן, יש להן היום גישה טובה יותר לזכויות, משאבים והזדמנויות ליצירת מציאות טובה יותר עבורן ועבור משפחותיהן.
ירושלים המזרחית ומחסום השפה
בירושלים חיים כיום למעלה מ-984,500 תושבים, בערך 61% הם יהודים ו-39% מתוכם פלסטינים. רוב תושביה הפלסטינים של העיר מתגוררים בחלקה המזרחי, כאשר השכונות הפלסטיניות סובלות מאפלייה והזנחה ארוכות שנים מצד הרשויות המקומיות. ניתן לראות בבירור הבדלים באיכות החיים ובשירותים בסיסיים בין מזרח למערב ירושלים. בשנים האחרונות, הרשויות המקומיות החלו להראות ניצנים של השקעה בירושלים המזרחית, אך ישנה דרך ארוכה מאוד עד למצב של צמצום הפערים בין מזרח למערב העיר.
עם בנייתה של גדר ההפרדה בשנת 2002, ירושלים המזרחית, אשר עד אז שימשה כמרכז דתי, תרבותי וכלכלי עבור הפלסטיניים בגדה המערבית, למעשה נותקה כליל מהגדה המערבית. הדבר הוביל לקריסתה של הכלכלה בירושלים המזרחית, ולקטיעת הקשרים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים בין מזרח העיר לבין הגדה. גדר ההפרדה יצרה מציאות שבה כדי שפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית יוכלו לקיים את עצמם, לממש את זכויותיהם הבסיסיות ולקבל שירותים חיוניים, היה עליהם לפנות למערב העיר. השינוי הזה הוביל לכך שידיעת השפה העברית הפכה הכרחית עבור תושבי ירושלים המזרחית. מאז ועד היום, מחסום השפה והמחסור בעברית ממשיכים להקשות על ניהול שגרת החיים שלהם.
המצב קשה עוד יותר בקרב נשים במזרח העיר, שנחשפות לשפה העברית עוד פחות מגברים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2022), 73% מתושבות ירושלים המזרחית הפלסטיניות מתקשות לדבר עברית או לא מדברות עברית כלל, בניגוד ל-28.7% מהגברים. מציאות זו יוצרת מצב שבו נשים פלסטיניות מירושלים המזרחית לא יכולות להתנהל באופן עצמאי במרחב הציבורי ונאלצות להסתמך על גברים וקרובי משפחה שיסייעו להן במטלות בסיסיות ובניהול שגרת החיים היומיומית. יתרה מכך, מחסום השפה גם מוביל לפחד ולחוסר ביטחון. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 73% מהנשים הפלסטיניות מירושלים המזרחית אינן משולבות בתעסוקה כאשר אחד מהגורמים המרכזיים לכך הוא מחסום השפה שמקשה על שתלבותן בשוק העבודה דובר העברית.
שפה היא זכות בסיסית, ומחסום השפה בירושלים הוא דו-כיווני. יש מחסור חמור בידיעת השפה הערבית בקרב תושבי מערב ירושלים, ובפרט בקרב נותני שירותים במשרדי העירייה והשירות הציבורי, וכן בקרב נותני שירותי הרפואה שאמורים לתת מענה גם לצרכי היום-יום הבסיסיים של פלסטינים תושבי מזרח העיר. אי ידיעת ערבית מובילה לכך שתושבי העיר הפלסטינים, דוברי הערבית, לא יכולים לקבל לשירותים בסיסיים והכרחיים.
צדק לשוני
המושג "צדק לשוני" צמח סביב הנגשת תרגום למשאבים בסיסיים כמו שירותי רפואה או שירותים משפטיים. המושג "צדק" במובן של הנגשה לשונית מבטא את היעדר הנגישות כמצב שאינו מקרי או שקוף, ואת העיקרון של נגישות מלאה כבסיס לחברה שוויונית וצודקת. הזכות להבין ולהיות מובן/ת, לתקשר בשפה בה נוח לך לדבר, לקבל את מירב המידע והגישה לזכויותיך מבלי קשר לשפתך והכרה מערכתית בזכות זו – הם חלק מתפיסת עולמנו. שפה היא מרכיב מרכזי בזהות כמו-גם כלי מרכזי לתקשורת, ואין צדק ללא הכרה בשפה ובחשיבותה.
בירושלים, עיר המכילה שפות רבות, אשר -39% מתושביה דוברי ערבית שפת אם, שירותים ממשלתיים ועירוניים ושירותי הבריאות עדיין ניתנים ברובם בעברית, ורוב נותני השירותים לא דוברים כלל ערבית. ליסאן מקדמת צדק לשוני דרך הנגשת כישורים בסיסיים בשפה העברית לתושבות ירושלים המזרחית, ומסייעת להן בגישה לזכויותיהן הבסיסיות. ליסאן גם מספקת קורסים בשפה הערבית לחברות וחברי הקהילה, במטרה לקדם את ידיעת השפה הערבית בקרב דוברי העברית. עם זאת, דרושה עוד עבודה רבה כדי להגיע לחברה מגוונת שבה השפה נגישה לכולם/ן וששתי השפות - העברית והערבית, נוכחות במרחב באופן שווה.
תאוריית השינוי שלנו
אם נלמד נשים מירושלים המזרחית (וקבוצות אוכלוסיה נוספות להן צורך מוגבר בשפה) עברית בקורסים מסובסדים, מותאמים לצרכים שלהן ומותאמים תרבותית ומגדרית, ואם נלווה את הקורסים האלו במידע בנושאי מיצוי זכויות והכנה לשוק העבודה ולאקדמיה
אז ליותר נשים (וקבוצות אוכלוסייה להן צורך מוגבר בשפה) תהיה גישה לזכויות שלהן, יותר נשים יוכלו להתנהל בביטחון במרחב הציבורי, למצוא עבודה שתואמת את היכולות והכישורים שלהן ולרכוש השכלה אקדמית במוסדות לימוד דוברי עברית.
אם נפגיש תושבות/ים ממזרח ומערב ירושלים שילמדו וילמדו יחד עברית באותה כיתת לימוד
אז, תיווצר קהילה שבמסגרתה תושבות/ים ירושלים ממזרח ומערב העיר עובדות/ים יחד בשותפות לקידום מטרות של שוויון וצדק ולצמצום הפערים בין מזרח למערב העיר.
אם נחשוף את הרשויות לבעיות ולצרכים של תושבי ירושלים המזרחית ונעבוד יחד איתם
כדי לתת מענה טוב יותר לבעיות אלו
אז העירייה והרשויות יוכלו לפעול טוב יותר כדי לענות על הצרכים של תושבי העיר המזרחית
באמצעות שימוש בחומרי לימוד מותאמים ומתן קורסים מסובסדים עבור התושבים.
המטרות של ליסאן
הקניית כישורים מעשיים בשפה העברית שיסייעו לנשים פלסטיניות מירושלים המזרחית לקבל יותר עצמאות והתמצאות בגישה לזכויותיהן הבסיסיות, בהשתלבות בשוק העבודה וברכישת השכלה אקדמית במוסדות לימוד דוברי עברית.
יצירת קהילה משותפת, גדולה, חזקה ופעילה של פלסטיניות ויהודיות, שתוכל לפעול למען קידום צדק לשוני ושוויון מגדרי בירושלים. קהילה כזו תספק מסגרת למפגשים חיוביים במרחב בטוח לכל חברות הקהילה.
הובלת קבוצה של מורות עברית מקצועיות ומיומנות, הן מבחינה פדגוגית הן מבחינת כשירות תרבותית, עם ידע והבנה של המציאות בירושלים המזרחית ויכולת לספק מענה שפתי מיטבי לצרכים של לומדות ולומדים מירושלים המזרחית.
יצירת מאגר רחב, עשיר וייחודי של חומרי לימוד עברית שהינם מותאמים לצרכים של נשים מירושלים המזרחית וכן קבוצות אוכלוסייה להן צורך מוגבר בשפה. פיתוח פדגוגייה ייחודית והכשרת מורות/ים להוראת עברית בירושלים המזרחית לאור העקרונות הפדגוגיים והכלים הייחודיים לליסאן.
העלאת המודעות למציאות ולצרכים של פלסטינים/ות מירושלים המזרחית בקרב הרשויות ובקרב מקבלי ההחלטות ברמה המוניציפאלית, ורתימתם לקידום שוויון וצמצום הפערים בין מזרח למערב העיר.
עקרונות הפעולה שלנו
פעילות הצומחת מהשטח
ליסאן מספקת מענה לנשים המעוניינות לרכוש מיומנויות עברית למטרות אישיות ולמטרת קידום מקצועי. העבודה שלנו מגיעה מהשטח, וצומחת בהתבסס על הצרכים של נשים מירושלים המזרחית אשר לומדות אצלנו בקורסי העברית. חומרי הלימוד שלנו נכתבים בהתאם למשוב של התלמידות, כדי להבטיח שהן מקבלות את אוצר המילים, הדקדוק והכלים השפתיים שיסייעו להן בחיי היום-יום וגם בקידומן האישי והמקצועי.
התאמה תרבותית ותוכנית
אנו מכירות בחיוניות ההתאמה התרבותית של הפרויקטים שלנו לקהלי היעד. חומרי הלימוד ומרחב הלמידה שלנו פותחו ועוצבו באופן המותאם לצרכים וליכולות של התלמידות/ים, תוך לקיחה בחשבון של היבטים מגדריים, משאבי הזמן והמגבלות הכלכליות והגיאוגרפיות של הלומדות.
הקניית מיומנויות תקשורת מיידית
אנו שמות דגש על חיזוק הביטחון, המסוגלות והמיומנות בדיבור והבנה של השפה העברית, מתוך מטרה לחזק את מעמדן/ם של המשתתפות/ים במרחב הפרטי והציבורי ולקדם בקרבן/ם יכולות של מיצוי זכויות, התמצאות עצמאית במרחב וגישה למשאבים.
שוויון הזדמנויות ונגישות כלכלית
על מנת שמצב סוציו אקונומי לא יהווה חסם בפני אף תלמיד/ה, הפרויקטים שלנו מוצעים למשתתפות/ים בעלות מסובסדת וסמלית בלבד.
התנדבות במרחב רב-תרבותי ורב-מגזרי
ארגוננו מושתת בחלקו על מורות/ים המלמדות/ים בפרויקטים השונים בהתנדבות, מתוך תחושת מחויבות חברתית. בפרויקט "מדברות עברית" פועלים צוותי מתנדבות/ים המורכבים מדוברות/י ערבית ועברית. המתנדבות/ים שלנו משקיעות/ים את הזמן היקר שלהן/ם במטרה לסייע לתלמידות לשפר את כישורי השפה שלהן.
הקהילה שנוצרה בקרב המורות/ים המתנדבות/ים שלנו מגוונת מבחינה תרבותית ושפתית. אנחנו שמות דגש על יצירת מרחב בטוח ומכיל עבור כל הזהויות והרקעים מתוך הכרה במטרות המשותפות שלנו. העמותה רואה בכלל מתנדבותיה סוכנות/י שינוי פוטנציאליות/ים בעיר ומציעה להן/ם תכנית הכשרה והעשרה וכן ליווי מקצועי שוטף.
קידום שינוי ברמה המוניציפאלית
במהלך השנתיים האחרונות, ליסאן החלה לפתח שותפות עם גופים בתוך עיריית ירושלים. כך, אנחנו מעלות את המודעות למציאות היום-יומית בירושלים המזרחית ומקדמות מתן שירותים שיובילו לנגישות שוויונות לזכויות ולהזדמנויות עבור תושבי/ות ירושלים המזרחית הפלסטינים/ות.
